לפני שבוע במקרה התגלגלנו ליום עירוני ונעים עם הילדים. כולם חזרו מרוצים, מדד הקיטורים ירד ושאר הסופ"ש לא הרגשתי צורך לנג'ס לכולם ש"יאללה, תזיזו ת'טוסיק כבר מהספה!".
חצי יום לאם ולילד. גם לאב ולבת, גם לאחות ולאחיה הקרציה.
Washington Square – ככה – עמוסי נישנושים (כמו תמיד) בתיק ביה"ס משנת 1983 יצאנו לכיוון Washington Square' , מרכז הווילג'. ברור שאני לא מחדשת פה כלום לאף אחד. הילדים הצטיידו בגירים ענקיים – כל אחד תפס פינה וקישקש להנהתו, כשאני מוצאת את עצמי ב 8 דקות של שקט על ספסל עם הקפה שלי (יותר נכון…תה מנטה). גם הבעל לא ניג'ס.
ברקע להקת ג׳ז.
כמה ספסלים מאיתנו התמקמה אשת יוני הלבד. זאת אומנית ניו יורקרית אסלית שגם פעילה מאוד מכל מה שקשור לסביבה וגם יוצרת. מכאן נוצר סיפור אהבה עם היונים. ממליצה לבדוק!!! הילדים נקרעו מצחוק והקטנה כמעט ברחה עם אחת הביתה. אל דאגה….ליונה ולהקתה שלום.
שיחקנו אותה
כשהילדים עשו קולות של שטיח רעב….בעלי הפתיע בבית קפה קטן, עם נישנושי lunch, לא מהטובים שיש אבל עם קטע קטע, ממש מעבר לפינה. The Uncommons. מקום קטן על Thompson and W3rd שכל כולו מוקדש למשחקי קופסא. לא, לא סולמות וחבלים circa 1962, אלה כל משחק שאתם יכולים לחשוב או לדמיין וקהל היעד הוא בכלל מבוגרים (כאלו שמשחקים דרקונים ומבוכים לילות כימים) ולאו דוקא ילדים, למרות שגם להם יש פה מבחר עננננקי. כמובן שגובים תשלום עבור כל אחד שמשחק ואפשר לבחור לשחק שעה או שלוש שעות ויש מאות משחקים. כל ילד בחר משחק, ואח״כ עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד אחרון. בעלי התענג עם בירה ושיחק עם הגדולה Battleship והקטנים נהנו לערבב את החלקים של הרמיקוב עם החלקים של הדומינו.
בנתיים כשהם רבים על מי באדום ב"ארבע בשורה אחת", אני התגנבתי לי החוצה ושוטטתי לכיוון Bleecker. כל הרחוב מדליק, צעיר, בוטיקים, בתי קפה ואוירה כייפית.
משהו מתוק מתוק
אז היה לנו פארק, גן משחקים, משחקים ממש עם נשנוש (יותר נכון לסגור לחבר׳ה את פינת ׳ארוחת הצהריים׳) ועכשיו ככה להרטיב את השפתיים עם משהו מתוק. אבל למה משהו בנאלי וצפוי? נלך על משהו בריא, דל קלוריות שממש לא פותח את כל הסתימות בפה. DO. בצק עוגיות בגביע. אם כבר להתחזר, אז עד הסוף. כי ניו יורק מאפשרת. לא ככה?!
אז מסתבר שאיזה בלונדה חמודה מהמיד ווסט (לא מידטאון בניו יורק….אי שם במדינת מיזורי) שראתה את אמא׳שלה (באמאשלי) אופה כילדה הגיעה לניו יורק לכבוש את העיר הגדולה החליטה לעשות ׳חישוב מסלול מחדש׳ ומפה לשם פתחה חנות מעוצבת במתיקות, כמעט כמו הבצק עוגיות, ושם ממש כמו דוכן גלידה בוחרים בצק עוגיות בכוס או בגביע – עם כל התוספות. טעים טעים אבל הכי חשוב מצטלם סוף לאינסטוש. לפעמים יש תור קטן (אשכרה!) אבל זה שווה, לפחות שווה לראות את המתבגרת מאושרת אחרי שהיא מסננת שלא ננשום, נזוז, או בכלל נחייה לידה בזמן היא מתעדת את המושלמות שבכדור בצק עוגיות על גביע. כאילו דה.
מסיבת גן
מקום נוסף ממש בשכונה שאליו אני נכנסת אם אני ממש מרגישה כמו אם השנה והילדים עדיין לא נשמו עלי הבוקר, זה חנות המסיבות של הווילג׳ או בשמה המקומי Village Party Store. כן, חנות שטויות טיפוסית, אבל אוהו – כמה שטויות – כל דבר אפשרי למסיבת פיג׳מות בסגנון חדי קרן או מסיבת רווקים בסגון קאווגירל מסוקסת. נכון, גם בפארטי סטור יש את כל זה – אבל פה כמות השטויות שמעבר…קצת מבלבלת, עולה לראש ואין מצב שלא תצאו עם משהו (עדיין יש לי כובע תרנגול הודו שקניתי לפני שנתיים לקטנה לכבוד ׳יום כובעים משוגעים׳ בקייטנה).
אז זהו, אני חושבת שעכשיו אתם מרוצים אך רצוצים חבל על הזמן. ואם לא אתם (עאלק!) לפחות הילדים (אמן ואמן!).
צאו לדרך, המפתחות בפנים, או לפחות כרטיס הסאבווי ותכבשו עוד יעד בניו יורק, עם הילדים או בלי.
הנה עוד כמה רעיונות לטיולים יום בעיר
1 מחשבה על “חצי יום בניו יורק עם ילדים | וושינגטון סקוור, בית קפה עם משחקי קופסא ובצק עוגיות בגביע”
איזה יום כיף!!
עכשיו קצת בא לי ניו יורק..