ביום ראשון האחרון חיכינו לסופת המאה. טוב, לא בדיוק המאה אבל אמרו שירדו איזה שישה אינצ׳ שלג (עדיין לא מצליחה לתרגם לשקלים….אמממ…סנטימטרים). אותי זה בכלללא הפתיע שביום הראשון של האביב ישלחו אלינו את סופות הקוטב.
״ופה ישלי חדר ספייר, לא כ״כ יודעתמה לעשות איתו, ועוד יש פהשרותים ואמבטיה מלאים. סתם עומד ריקעכשיו – משתמשת בוכאחסון לקניות שלקוסטקו״. היא מראהלי ואני
My Sister's Big Fat Jewish Catholic Beach Wedding אחותי מתחתנת. בשעה טובה עם בת זוג. נוצריה. בצד השני של העולם. על חוף הים. בקיץ חלומה
אני כבר לא יכולה יותר……ריחות האביב סביבי ויש כ״כ הרבה מה לעשות בעיר בשבועות הקרובים שאני מתפחלצת. הולכת להכל!!!!! נכנסתי לאטרף תכנונים ובשעות הקטנות של
באוגוסט 2012 עשינו את כל מה שמשפחה ישראלית שגרה בארצות הברית עושה: פרקנו את המזוודות מהביקור בארץ, עשינו טיפול כינים לילדים, וסגרנו חופשה לקאריבים לפברואר
כשעברנו לפה ידעתי שהמעבר יהיה כרוך בלא מעט נסיעות של בן זוגי שיחיה. חלק מהדיל הזה של רילוקיישן. רק מסתבר שלדעת זה מאוד שונה מלהפנים
כל שנה אני עושה את זה לעצמי מחדש ולא לומדת. חושבת שהפעם זה יהיה אחרת. הצלחתי להדחיק כל כך חזק את החוויה הקודמת שהאופטימיות שבי
אחרי שנתיים של מגורים במנהטן, בהן אנחנו מוכרים כל חודש איבר אחר של בן משפחתינו כדי לשלם את שכר הדירה, החלטנו לעשות מעשה. לרכוש פיסת
לפני הכל, שונאת את המונח הזה. אז לפני שאתחיל, כן, ייתכן שתעלבו, יש כאלו שייפגעו ובטח תחשבו שהכול מאוד שוביניסטי. זהו. שלא תגידו שלא אמרתי.
