" כדאי מאוד שכשאני אצא אתם תחבקו אחד את השני" אני צורחת מהחדר השני.
" היום זה וולנטיינז דיי – חסר לכם שאתם רבים!!!! חכו חכו שאני אספר לאבא שבחג האהבה אתם מתנהגים ככה!!! אני סופרת עד שלוש ואתם אוהבים אחד את השני whether you like it or not !!!!" 
הגרון שלי כבר כואב כשאני מנסה לגרוב זוג גרביים שני לפני שאני נועלת את מגפי
השלג ואחרי שאני לבשתי את המעיל פוך, משאירה שלוליות זיעה סביבי.
היום הכי אהוב בשנה.
השנה הוא הגיע דקה אחרי סופת שלגים מטורפת, בעל אחד שברח למחוזות חמים יותר וילדים שהמחסור בויטמין די עלה להם למוח.
אז כדי לטשטש קצת את הנוף המושלג – אם השנה (אני – אם עוד לא הבנתם) החליטה לשלב בין רות סירקיס לבתיה עוזיאל ולדגמן אמהות אמריקאית מושלמת עם אפיית עוגיות וקישוטם ע"י 3 ילדים ג'ינ'ג'ים מתוסכלים.
להפתעתי ספרתי 17.5 דקות של אידליאה בין אח לאחות, עד ש"הוא אכל שלושה מרשמלואים יותר ממני….." ושהקטנה כמעט נחנקה מאם אנד אם ורוד שהיא מצצה עד זוב דם.
(כן – אנחנו עובדים על עניין הלעיסה אצלה…..)
מאון לאון – יצאנו עם שלל יפה, כמה דקות של בונדינג ועוד פעילות משפחתית ללא השתתפות הפרמדיקים.
חג וולנטיינז שמח
לכל האהובים שלנו
