גורם מספר אחד למוות בפנמה

אתם יודעים מה הגורם מספר אחד להרג קטלני במדינות טרופיות?

כרשי נמר במי התורכיז? האלמנה השחורה שמטפסת למיטה? נחש פיטון שצץ מהג׳ונגל?

לא!

לשבת מתחת לעץ קוקוס ולחטוף אחד בראש! בחיי!!!

Panama

ומה כבר ביקשתי ליום ההולדת? שיעזבו אותי לנפשי ואוכל לשבת כמו בתמונות, עם חוטיני במשקל 40 קילו (אני, לא החוטיני) ולעצום עיניים על חוף בצבע זהב, עם מי ים בצבע השמיים ממש בקצות האצבעות ובריזה בריח של הבושם של זארה מתחת לעץ קוקוס… גוד דמנן איט!

עץ קוקוס קטלני. אויב מספר אחד.

מה כבר ביקשתי? זה יותר מידי לבקש? טוב. אולי כן. אז בלי החוטיני. לא לגמרי בלי. פשוט עם בגד ים שלם או ביקיני אבל לא חייב להיות תואם.

כשהוא אמר ׳מה קורה עם חופשה בקיץ?׳  הוא עוד לא הספיק להרים את העיניים מהוואטספ ואני כבר הייתי עם האטלס ביד. למי מכן, שלא יודעת מה זה אטלס, זה גוגל מאפס לפני שהיה גוגל (אם במקרה הבת הגדולה שלי קוראת את זה….אבל אני אופטימית).

יאללהמה קרוב לניו יורק? בודקת. יווןאבל זה גם קרוב לישראל. פריזמשמין מידי. קליפורניהכבר מכירים בעל פה. קנדהסיוט נחיתת אונס. פורטוגללא שווה לבזבז על הילדים. אוקי, אז פנמה. מה פנמה? הוא: אמרו לי, נגעו לי, עשו לי שזה מקסים ויש גם חופים יפים והתעלה ויש שם חופים ממש יפים. needless to say שהוא שכח לציין שמי שהמליץ לו על זה,זה החבר׳ה במשרד שלפני דקה וחצי סיימו את השנה שלהם בהודו או בפנמה במקרה הזה, כשהם טיילו די ממוסטלים, עם מוצ׳ילה על הגב ובלי ילדים על המותן. אה והם בני 12.5. אבל מי סופר להן את העור המתוח ללא דאגות צלוליטיס.

אבל אני זורמת. אמרנו פנמה. יהיה פנמה.

בודקת טיסות, רכבים, סירות (הרבה סירות), מלונות. ותחזית

ארזתי את המינימום שבמינימום. 3 מזוודות, הטרולי הוורוד של המתבגרת, עכשיו גם הטרולי הלו קיטי של המתבגרת בת ה 5 (כי היא ראתה את הטרולי של הגדולה), 4 תיקי גב (עדיין מלאים בכל טוב מהטיול הקודם לצד השני של העולם…..שכמובן בסוף אני אצטרך לסחוב כי ׳אמא….זה כבר לי מידי׳….בטח יא …..7 ברביות ואוסף אבנים בקוטר 17 אינצ׳ דורש מדבקת אובר ווייט בצ׳ק אין), ו 3 שקיות ניילון (כי הגבר גבר חשב שיהיה נחמד שיהיו קצת נישנושיםמסיבמבה ל40 איש ווורסיה דומה של תפוציפס).

הגענו לשדה כמו משפחה מטורקימינסטן בלי התרנגולת אבל עם הבייגלה ביד. ואז בצ׳יק וקלילות של טיסת 5 שעות, טיסת פנים של שעה ורבע וסירת מעבורת של 32 דקות הגענו ליד הראשון. ככה בקטנה.

San Blas Islands. גן עדן סודי

San Blas Islands

איי סאן בלאס. סוף העולם שמאלה (הראשון). אי פצפון, עליו 7 בקתות קש מעל המים. חוף, מים, הכל פשוט, בסיסי, שונה, רגוע וכ״כ כ״כ יפה.

הימים עברו בשקט של איים קטנים ליד, רביצה על הערסל, משחקי קלפים, צחוקים, מאכלי ים מהמים ממש ליד.

מודה שגם היו ריבים, רעידות קלות של התנתקות מהאייפד, מידי פעם עקיצות ואפילו ׳זוז לי מהבריזה אחד׳ (ראו ערך חוף טרופי אחר).

כמובן שהמקום טרופי, רומנטי, שקט. תפור על זוגות בירח דבש, כאלו שעובדים על הזוגיות, בוגדים למינהם (אין מצב שיתפסו אותם פה), וסתם כאלו שבאו לנקות את הראש בשקט שבאויר.

הכל נכון רק מי שהיה שם איתנו אכל אותה בגדול.

Yandup

נהמות אמא כשמנפצים לה את חלום העץ קוקוס פלוס ילדים שרבים על השנורקל  היחידי בקופסת המציאות עם השלט ׳ציוד צלילה׳ עם שאריות סמרק ועובש בחזקת ארוכת השיער בת ה14 שרוב היום מתפעלת את שאר בני הבית ,או בני הצימר, לצלם אותה באינסטוש ׳עם השקיעה, בלי השקיעה, לפני השקיעה, עם החול ברקע, למה הוא עושה לה קרניים, רואים מאחורה את התיק, אבל הרצפה לא ישרה ואמא למה נשמת כשלחצת על הכתפור׳.

ירח דבש כמובן לא יהיה להם, הזוגיות האבודה כבר לא תחזור, והבוגדים ……ירוצו בחזרה לבני הזוג שלהם.

אבל…..אנחנו בגן עדן. תרתי משמע.

תעלת סואץ אבל בפנמה.

Panama City

אחרי כמה ימים קשים בין מים לערסל עברנו הלאה (סירה, טיסה, מונית) לפנמה סיטי. העיר העתיקה (חובה!), המלון שהיינו בו (חובה!), לראות את התעלות (ממליצה!). כשההוא אמר שהוא חייב לראות את התעלות, גלגלתי עיניים אבל ידעתי שכדי שהטיול הזה יצא לפועל אני חייבת לזרוק לו עצם או במקרה הזה תעלה או שתיים.

מה זה התעלות? אשוויץ בבקיאותי (שלקוחה כולה בWikipedia). הנה הסבר מדעי מדויק: לפני מלא זמן אנשים, לא משנה מאיזה עדה, לחבר בין הימים (לא, לא עיר ימים פשוט ימים, כאילו ים ועוד ים) והתחילו לחפור. עבדו קשה, הזיעו, חלו, חלק מתו ואחרי עוד מלא זמן הצליחו. היום יש תעלה  מהאוקינוס האטלנטי לאוקינוס הפסיפי שדרכה עוברות סירות ממש ממש ממש גדולות (אילו שמעבירות את המכולה שבה אתם מעמיסים את כל הנייר כסף שאתם קונים בקוסטקו בחזרה לארץ אחרי הרילוקיישן. לא? רק אנחנו קנינו חצי חנות??). אניוויי, נסענו לראות. פייר, היה שווהלראות אוניות עמוסות מכולות עוברות בתעלה צרה כשהמים עולים ויורדים (יש איזה טכניקה לוגיסטית שקוראת שםתשאלו את הבן 8 הוא הבין….) מעניין ומחכים.

אבל ת׳אמת לא יותר מידי הסתובבנו בעיר….נשארנו ברובע הישן Casco Viejo המתוק במלון שמסתבר היה מאורת סמים בתקופה שחגגות פה עם כל המדינות באיזור, ועכשיו הוא הפך למשהו מהסרטים הישנים של קזבלנקה. American Trade Hotel.

קולוניאלי בפסים. American Trade Hotel Panama City

 

 מבית קפה, למסעדה, לחנויות עיצוב. מצאנו מקום של ארוחות בוקר הכי באיזי וטעימות Super Gourmet, גלידריה בכפכפים Granclement ומסעדות שמושפעות מאוד מהכל חוץ ממרכז אמריקה.

ישן וחדש. Panama City Casco Viejo

משם עוד טיסת פנים במקום של 8 אנשים. הילדים כבר התרגלו לכך שבמטוסים הם כבר מתחברים למצנח חירום ותרגלו נחיתה לתוך סבך הגורילות. סתם…..אין גורילות בפנמה. רק נמרים.

Boquete

בוקטה. יערות הגשם עמוסי היצור השכיח ביותר…..פנסיורים אמריקאים שבאו לסיים את חייהם ללא מיסים באחוזות גימלאים רחוק איסוף הנכדים מהצהרון או כבייביסיטרים בקריסמס. מסיבות אל תוך הלילה (גג עד 8 בערב) והתעמלות בבריכה באמצע היום (7:32 בבוקר).

אמממה  פה בחלט הצד שלי של יאללה בראבק יצא ושכחתי שאני כבר בת 34 ואולי רחיפה בין צמרות העצים לראפטינג בראפיד 4 אולי כבר לא לגילי. זה בסדר, אין לי בעיה עם הגיל…..אני יכולה סוף סוף לוותר בשמחה ובצהלה על אדרלנין בגוף לטובת גלידת בן אנד ג׳ריז בגוף (יחד עם פרק טוב של גיים אוף ט׳ראונז).

בוקטה. יפה, ירוקה, רגועה.

Boquete Outdoor Adventures

אבל …..מה לא עושים בשביל הילדים. עלינו לצמרת עץ שבגובה קילומטר וחצי ואחרי סצינות בכי של בת ה5 שהיא לא מוכנה ללבוש את הכפפות בטיחות כי הן בצבע חום ולא מתאימות לה לאאוטפיט (אאוטפיט שלא כובס כבר 8 ימים ואיתו היא גם ישנה, גם שנירקלה וגם צללה לחול)…בחיי….ירדנו ב 12 מסלולים באורך ממוצע של חצי ק״מ כל אחד (גיב אור טייק 10 ק״מ….לפחות ככה זה הרגיש) במהירות של טסלה עם קמצוץ סטטיק ובן אל על כביש החוף ב4 בבוקר. זה היה מ ה י ר. מ פ ח י ד. א ל ו ה י. אפילו כ י י ף. וכן, אני בחיים לא עושה זאת שוב.

It's Never Too Early. Zip Lining at 45 kmph

הילדים היו בעננים. תרתי משמע. אני לא הסתכלתי למטה והגבר גבר צילם תוך כדי.

למחר עברנו את אותו הסיוט אבל בראפטינג.

יעד אחרון. הדובדבן שבקצפת. הזמנתי דרך טריפאדוויזור, כמובן. תאורים של מלון לפחות 6 כוכבים, הכי נידח שיש. גם אלוהים לא יכנס פה.

Bocas Del Toro

End of the World. Bocas Del Toro

נסיעה בהרים של 4 שעות, סירה, עוד סירה. מפרצונים, איים, ווייב אחר, צעיר, היפסטרים משהו. מגיעים לתוך ג׳ונגל שמגיע למים. מזח פצפון. ועדת קבלה של אנדרס חשוף החזה וחתול ים מנוקד. שנים וחצי קייקים ועצלן בראש העץ ממול. הוא מוביל אותנו (ואת ה17 תיקים שאיתנו) לבתקה שלנו……אה חדר…..אה…….חושה…..אה משטח עץ מעל המים עם קיר וחצי שמגיע עד המתניים, 3 מיטות, כסא נדנדה וערסל אחד. תכלס. מה באמת צריך עוד?

אה….כן, ותכירו זה עטלף הבית. אנחנו כולנו מביטים למעלה לקצת גג העלים שלנו. תלוי לו שם עטלף פירות קטן. הקטנה נתנה לו שם. לייטנינג. הוא ליווה אותנו כל בוקר וכל ערב יצא לבלות בקנים אחרים.

מתחת לבית. בוקה דל טורו.

Al Natural Resort

אני שוכבת מתחת לקילה בלילה, חושך מצרים או פנמה, ואני מדמיינת לטאות ארוכות זנב מזדחלות לכיוון המיטה. פחות אכפת לי מהילדים, הם עוד צעירים, ואין להם מה להפסיד….אבל אני…. העתיד, השאיפות, עוד לא ראיתי את הפרק האחרון של משחקי הכס. כל זמזום מקפיץ אותי, כל צל אני כבר רואה את לייטנינג העטלף (הילדים נתנו לו שם) יורק את הפירות ועט על הצואר שלי. באמאשלי בא לי למות.

ישנו כמו מתים מתחת לקילות. קמנו לרעש עלים ומים והסכנה האמיתית היתה לא ללכת מתוך שינה קרוב לקצה הפלטפורמה כי היינו מוצאים את עצמו נופלים מגובה 3 מטר לתוך מי ים,אמנם נעימים וחמים אבל בחושך מוחלט ב 4 בבוקר….טיפונת מפתיע. כשבלילה שמעתי את הקטנה קצת מקטרת ועושה רעשים של לצאת מהמיטה לכיווננו, קצת התלבטתי אם ללכת אליה, ממש לצאת מהקילה ולהסתכן בהתקפת עשי לילה אכזריים, או לתת לה להתמודד עם איתני הטבע והמעקה הלא קיים. מכיוון שאתם מכירים אותי כבר אתן לכם לנחש מה החלטתי

ג׳ינג׳ים.

הימים עברו בין חופים אקזוטים לארוחות שיתופיות אלוהיות של הבעלים, במקור מבריסל אבל נתקע כאן לפני 20 שנה ושכח לחזור. הסובבים את השולחן כללו משפחה ספרדית מבילבאו, זוג אמרקיאי, פורטוגזית וצרפתי שנפגשו באמצע ואיטלקים.

הדברים שהעסיקו את הילדיםספירת מלאי של העקיצות היומיות, מרתון שש בש, איסוף סרטני מיני ומקלחות בין כל כניסה למי הים (הקטנה שלנו אסטיניסטית משהו). אני בעיקר קראתי. בחיי. קליטה היתה רק במרחק טרק של ק״מ דרך הג׳ונגל והים וגם אז אם עמדנו על רגל אחת עם נטייה צפונית, הסכנה המקסימלית במים היתה אם השיער של בת ה14 ירטב אחרי הפן הטבעי והניתוק והריחוק של האי מסיוויליזציה הרגיע שהאמצעי לא יוכל לבנות שום כלי תחבורה שישיט אותו לאוסטרליה. קראתי, המון ספרים שכל מיני שהשאירו שם. השלמתי לשנה שלמה.

השרדות משפחות. הגענו מקום ראשון.

שנירקלנו, נחנו, גירדנו, אכלנו, שטנו, ישנו. כבר לא ידענו מה נקי ומה לא בתיקלבשנו לפי הריח, הלכנו לישון ב9 בערב וקמנו מוקדם עם השמש. הלכנו יחפים כל הזמן והילדים שיחקו ביחד.

באמת אחר. שרדנו חוויות ג׳ונגל בלי מזגן, חשמל, ווייפיי או אפילו קירות. לבשנו רק בגדי ים.

פנמה, אוי, פנמה, עכשיו חלום רחוק. נשארתי רק עם שאריות העקיצות, הכביסה (עוד לא מתמודדת עם 7 מכונותעדיין בוחרים פה בגדים לפי הריח) וילדים שלא מבינים איך זה שבארוחת ערב אין לובסטר ברוטב סרטנים עם תוספת של אננס מקורמל.

חוגגים אביבים בפנמה. לא מהעולם הזה.

 

טיולים קריבים נוספים:

אי סודי בקריריבים | Guadeloupe

תמונה משפחתית | Punta Cana

טיול אחרי צבא לבת 3 | Guatemala

7 שעות אחורה
מדריך לאוהבי ניו יורק

ספר עם מסלולים יחודיים ומקומות נסתרים,

מניו יורק אליכם ישר למייל

בואו לחוות איתי את ניו יורק
הצטרפו לרשימת התפוצה שלי

חנות מוצרים ומסלולים

תכנון מסלולים

משפחות, ילדים, זוגות, אמנות ועוד

הרצאות

סודות ניו יורקים ומסלולים ייחודיים
השראה, מהרילוקיישן לכתיבת הספר

ניו יורק עם הילדים

העיר שלא מפסיקה, בהחלט גם לא מפסיקה להפתיע ילדים ואת הגדולים שאיתם.
הצטרפו וקבלו את כל ההמלצות אליכם למייל

אמא, אשתו של, באלגניסטית והייטקיסטית.

קצת פולניה, טיפה אמריקאית אבל לגמרי ישראלית בניו יורק המדהימה. מג'נגלת ילדים, קציצות, שופינג, אמנות וחוויות בעיר הגדולה עם הרבה כייף, תסכול, אהבה וקומץ בדידות.

קרי ברדשאו היר איי קם!!

פוסטים מומלצים

אפשר למצוא אותי גם פה

רוצים את ניו יורק אצלכם במייל?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלי

6 מחשבות על “גורם מספר אחד למוות בפנמה”

    1. ראלי לחלוטין – לדאוג להרבה זמן ים או ראפטינג או הייקינג……. לדאוג שלא יהיו הרבה נסיעות. בפנמה סיטי יש גם מוזיאונים. צריכים לתכנן מראש את הטיול אבל גם לשים לב ולזרום. יש המון איים והמון ים – זאת היתה האטרקציה שבה הילדים שלנו הכי נהנו. חיפשתי גם מלונות מעניינים וכייפים שייהיה איזה קטע. מוזמנת ליצור איתי קשר לפירוט. annie@dudkiewicz.com

  1. ואוו, פנמה! מודה שאף פעם לא חשבתי על פנמה כיעד לטיול עם ילדים או אף כיעד לטיול עבורי. הפוסט שלך מרחיב אופקים ומשנה את התמונה?
    נהנתי לקרא!
    מאחלת לכם שנה טובה מלאה בחוויות טובות ומעניינות?

    1. תודה תודה!! בהחלט יעד שונה וחווייתי אש. הילדים מאוד נהנו. היה אינטנסיביב ורגוע גם יחד. כיף לשמוע ממך! שנה נהדרת גם לך! מקווה שנתראה בקרוב.

להגיב על Annie ביטול התגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פוסטים נוספים באותו נושא

גלילה למעלה