דאגות הפשמינה בחופשה משפחתית

אין כמו איחוד משפחות לרומם את הנפש. במיוחד שכל נפש מגיעה מהצד השני של העולם. החלום הרטוב של כל סבא וסבתא. חלק מניו יורק, כמובן, חלק מהארץ, חלק מסנטה ברברה וחלק ממדינת תל אביב, ששם הם כבר שנה בני ערובה של הרכבת הקלה. כולם מתחת לקורת גג אחת. לא חולקים מיטות אבל כמעט כל דבר אחר. שולחן אוכל גדול, בריכה כייפית בגינה, בישולים משותפים במטבח, פינת טלוויזיה, חדר כביסה, חדרי שירותים, מסדרונות צרים, וזווית אחת ספציפית שבה קולטים ווייפיי. אושר גדול. אין כמו שיתוף פעולה של 9 מבגורים ו 3 ילדים לתהליכי קבלת החלטות יחדיו בהתנהלות שבועית של חופשה. קלי קלותה.

הצגת ראיות

אקזיבית איי: ארוחת בוקר
השעה 10:40 בבוקר, הקטנים ערים כבר מ5:43, סבא סבתא ערים כבר דקה וחצי אבל טוענים שהם בכלל לא ישנו כל הלילה אבל הכריחו את עצמם להשאר במיטה עד 4:32, כשסימני הכרית על הלחי שלהם מרמזים אחרת, והמתגברים (שזה כולל כל נפש בבית ללא ילדים בין גילאי 12-31) הרגע יצאו מהחדר בפרצוף שף ״שלא תעיזו אפילו להסתכל לכיוון שלי ותשמרו רדיוס של לפחות 250 מטר רבוע״.
המבוגר האחראי, בעלי הגבר הגבר, שפינטז בחופשה כל בוקר על פריסת חצי פנסיון שכוללת בייקון, בייקון מעושן, פוואה גרס, אומלט בשרים וטיפה ככה חלבונים, שקשוקה, בתירוץ שהילדים צריכים משהו קטן לאכול, מרים את הכפפה, כי הבין כבר שמכל אחד אחר לא תבוא הישועה, מקסימום אני אוציא לו יוגורט דל שומן שנשאר במקרר האייר בי אנ בי מהדיירים הקודמים, איפשהו בין הקטשופ שפג תוקף במרץ 2014 לממרח עגבניות מיובשות (שהם קנו כי זה נראה מגניב בחופשה אבל ברור שאין לזה ממש שימוש ולא ייפתח מעכשיו עד דראון עולם).
ועכשיו, ממש ברגע זה הוא עושה את הטעות המרה, שהוא קולט בשניה שהוא מוציא את ההברה השניה מהפה.
״אז…מה בא לכם לארוחת בוקר?״
אמא שלי: ״נהדר, אתה מכין משהו? (היא מביטה בחתנה בעיינים מעריצות) יופי – סוף סוף ארוחת בוקר כמו שצריך, עד עכשיו אנחנו רק מנשנשים. (לא משנה שאתמול ביתה בכורתה הכינה לה באופן אישי פריסת בייגל טוסט, חביתה, סלט ירקות קצוצים קטן ליד וקפה (פעמיים, – כי הראשון יהיה עם 3 מ״מ יותר מידי חלב וזה גורם לה ״לכחכוך נוראי בגרון שנמשך עד שאני הולכת לישון, לא שאני ישנה״)״.
אבא שלי: ״אויש….ממש לא צריך, אני מסודר״ אני קולטת שהוא הרגע סיים את היוגורט ההוא מהמקרר וכבר מרחרח את הממרח עגבניות מיובשות שגם היצרנים מעולם לא התכוונו שיפתח.
אחי: ממלמל משהו עם הסיגריה הום מייד בזווית הפה והקפה השחור לידו כשהוא עושה קולות העלאת גרה קלים למחשבה של אוכל לפני 12 בצהריים.
אחותי הקטנה, שגרה במדינת הבריאות, היוגה וגזר דין עונש מוות לכל המשתמש בשקיות סופר מניילון : ״מעולה, אז אפשר בוריטו צמחוני, ללא גלוטן, אבל לא מטוגן, עם רוטב צ׳ימיצ׳ורי, דל נתרן וליד זה אורז ויגן שעשוי מסויה גרוסה״.
הגבר גבר פוזל לעברי במבט של ״תגידי, זאת המשפחה שלך, אולי תתערבי??״ משולב ב ״אמנם אני מת עלייך וכבר אני מרגיש פה את סדקים במוסד הנישואין״ עם קמצוץ של ״הכל נרשם״.
אני בנתיים יושבת בצד, מנסה להשתלב עם הטפט נוף טרופי שנות ה70 המאוחרות שבעלי הבית חשבו שיהיה שוס בקיר המערבי במטבח, ללא הצלחה יתרה.
לקטנים הבטן כבר נצמדת לגב, חלושס שוטף את גופם והם מחווירים מרעב. ״אבא, אני רעעעעבבבב!!! בא לי צ׳יטוס ברוטב ביסלי עם טיפה קולה וליד זה גלידת וניל בגביע״.
וזה כולו ב 12 שעות הראשונות של ה״ביחד״.
עברנו כמה ארוחות בשלום, יחסי, רביצה משותפת בסלום, גם בשלווה, סוג של, ואפילו הכנת קפה לכולם…שגם פה דרש כישורים עילאיים לרצות את הכולם.
אקזיבית בי: יציאה מהבית
לא שממש חייבים, אבל צריכים לסמן ׳וי׳ על עוד פעילות משפחתית מעבר לבריכה, אוכל, רביצה, אייפד, שנ״צ ופתיחת וסגירת המקרר. הגבר גבר ׳וויל בג טו דיפר׳ ומבחינתו ׳איי הד הים את׳ בריכה. טוב, נו – אולי גם אוכל.

״יאללה יוצאים״

אמא שלי שכבר מוכנה מ6:32 ״רגע, בעצם אני מחליפה מנעלי הליכה עירוניות לנעלי הליכה ארגונומיות ומביאה לי פשמינה כי ייתכן וה32 מעלות צלסיוס שבחוץ ייפלו ל29 וחצי וזה ממש עושה לי נפיחות בבטן״.
המתגברת ״מה????כבר???? הרגע קמתי!!!! אוף.״ השעה 3 אחר הצהריים ״טוב…..שניה אבל….חייבת להתקלח, ואני חייבת לחפוף עם מרכך, שמפו, קוקוננאט אויל וגלייז ואח״כ עושה לק״. ״מה???נראה לך?? אני ממש לא יכולה פשוט לעשות קוקו, כאילו דה״.
הגבר גבר קם מהספה כשכל כולו אומר כניעה שהוא יודע שאין פה עם מי ומה להלחם. הוא גורר רגליים לחדר בפרצוף עייף, טיפה מפוחד (ממני), ומיואש. מי הוא, מנכ״ל חברה בינלאומית, עם שני תארים, בתים ברחבי העולם, שחולש על 4 יבשות, שיעז למרות את פיו נגד דבר אשתו לגבי טיול משפחתי (מהצד שלה) כשהוא דחוס בין חמותו לחמו במושב האחורי של מיניוואן עם מזגן צולע כשילדיו עושם קריוקי לכל שירי טיילור סוויפט בהטיית פארל וויליאמז?
ואני עם מגרנה כבר שבוע, מההכנות של לפני, התוך כדי והמחשבה מהריקושטים של אחרי.
הולכת להכין לי משהו קטן לאכול ב2:40 בבוקר וישר אח״כ לעשות סיבוב ארוך באוטו בלי בוריטו צמחוני, טיילור סוויפט או דאגשות הפשמינה.
אין כמו חופשה משפחתית פעם ביובל. כבר מתחילה לתכנן איך אנחנו ממש לא מתחמקים מהבאה 😉

7 שעות אחורה
מדריך לאוהבי ניו יורק

ספר עם מסלולים יחודיים ומקומות נסתרים,

מניו יורק אליכם ישר למייל

בואו לחוות איתי את ניו יורק
הצטרפו לרשימת התפוצה שלי

חנות מוצרים ומסלולים

תכנון מסלולים

משפחות, ילדים, זוגות, אמנות ועוד

הרצאות

סודות ניו יורקים ומסלולים ייחודיים
השראה, מהרילוקיישן לכתיבת הספר

ניו יורק עם הילדים

העיר שלא מפסיקה, בהחלט גם לא מפסיקה להפתיע ילדים ואת הגדולים שאיתם.
הצטרפו וקבלו את כל ההמלצות אליכם למייל

אמא, אשתו של, באלגניסטית והייטקיסטית.

קצת פולניה, טיפה אמריקאית אבל לגמרי ישראלית בניו יורק המדהימה. מג'נגלת ילדים, קציצות, שופינג, אמנות וחוויות בעיר הגדולה עם הרבה כייף, תסכול, אהבה וקומץ בדידות.

קרי ברדשאו היר איי קם!!

פוסטים מומלצים

אפשר למצוא אותי גם פה

רוצים את ניו יורק אצלכם במייל?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלי

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פוסטים נוספים באותו נושא

גלילה למעלה