לקראת סוף חופש קריסמס, מכיוון ש 24 שעות עם הילדים במשך 7 ימים רצוף לא הספיקו, החלטנו סוף סוף לצאת ממנהטן ולהרגיש קצת country. על

Took the subway to see more subways.

A few pictures of what we did todayby day:         and by night:        

כבר חודש וחצי אני לא מפסיקה לבכות. כל שעה שעתיים אני פורצת ביבבה שקטה והדמעות זולגות וזולגות והאיפור נמרח. אני מנסה לעשות את זה בשקט

נויה יצאה ביום שישי האחרון למחנה צופים של הצופים הישראלים – שבט תפוח. כן, כן ממש כמו בארץ – בחאקי ושירי מורל בני 70 שנה.

  10. לא להעמיד ילד עם שיער ג'ינג'י אש ליד נרות דלוקים – כשהשיער שלו התלקח לא ממש יכולנו להבדיל בין הנרות לתלתלים9. לא לפצוח

לפני שלושים שנה בדיוק בחודש זה ממש – אמא שלי לקחה אותי בפעם הראשונה לראות את בלט מפצח האגוזים בליקולן סנטר במנהטן. החוויה עדיין חקוקה

מרגש