אחר הצהריים ב Tiffany

אנחנו פה מאוד רחוקים ממה שקורה בארץ אבל צמודים  לכל פיסת חדשות שמגיעה. לצערי, פה החיים ממשיכים כרגיל ודורה ודייגו תופסים יותר זמן מסך מCNN. לא יכולים ממש לדמיין מה שאתם חווים ממש עכשיו למרות שמכירים את ההרגשה מפעמים קודמות. בכל מייל, עדכון סקייפ, הודעת פייסבוק וטלפון אנחנו מנסים לדלות כל טיפת מידע אבל בעיקר לראות ולשמוע אותכם בצד השני. אז  רק תדעו שאנו שולחים לכם חיבוק ווירטואלי ונשיקה דיגיטלית, אוהבים  מאוד מאוד מרחוק ומחזיקים אצבעות קפואות שאוטוטו הבאלגן יהיה מאחוריכם.

הנה עדכון קטן מהחיים הקטנים שלנו פה בשיגרה רגילה נטולי עמוד ענן, כיפת ברזל וצבע אדום.
אתמול גור הלך לחברה אחר הצהריים. המפגש הזה נקבע לפני חודש וחצי כשבספונטניות שאלתי את האמא כשחיכינו לאסוף את הילדים מהגן אם הם רוצים להפגש אחרי הצהריים. האמא ישר קפצה בשמחה ואמרה "בטח, איזה יופי, נהדר, אנחנו פנויים עוד חודש וחצי בייום חמישי ב4:38 ותתאמי עם הנני כי אני בדיוק בפדיקור ומסג'". מעולה.
 
עברו כבר שלוש עונות מאז ואתמול אחרי הגן הגיע היום הגדול. מפגש אחה"צ ספונטני עם Ellery  ב SOHO.
גור כמובן התרגש, אני החלטתי שגם לכבוד הנני כדאי שאשדרג את הסניקרס, אירגנו בייביסיטר לבנות ואפילו לקחנו מונית. מאון לאון 124$ לקפוץ לחבר אחר הצהריים לפני שעוד נכנסנו בדלת.
 
כשהמונית עצרה מול החנות של Tiffany על רחוב Greene  ב SOHO  נפל לי האסימון, או יותר נכון מטבע הזהב, לאן הגענו.
 
עמדנו מול בניין שיקי, משופץ מודרני אבל עדיין עם הלבנים האדומות האוריגינליות, בן 3 קומות – כשבפעמון יש רק כפתור אחד ושם משפחה אחד. וכמובן מצלמה.
 
עלינו למעלית שירקה אותנו ישירות לדירה – אפילו לא הספקתי לבדוק אם יש לי משהו בין השיניים לפני שהדלתות נפתחו.
 
גור כמובן רץ קדימה בקפיצות של עז, בשניה האחרונה לפני שהג'ינג'י הישראלי הברברי נחת עם הסניקרס ב 9.99$ שלו על השטיח הלבן מקשמיר הודי  תפסתי אותו בצווארון ובעודו באוויר הצלחתי ביד אחת לחלוץ לו נעליים, להעלים לו את כתמי הצ'וקולט צ'יפ קוקי מהצווארון ולסדר לו את השיער עם קצת רוק.
 
אוקי – כל  מה שנשאר זה לי לחלוץ מגפיים (ולנסות תוך כדי להזכר אם היום במקרה לא גרבתי איזה גרב סוררת עם חור), להוריד מעיל, כפפות, כובע, צעיף וליישר את הסוודר שהספיק כמובן להתכווצ'ץ מתחת להכל.
 
אותנו קיבלו נני מטופחת בקפקפי שוק התקווה וילדה תכולת עיניים, עם חיוך של רופא שיניים אמריקאי צחור, שמחת נסיכות ושתי קוקיות מושלמות עם סרטים ורודים מנצנצים.
 
אחרי שעזרתי לגור להתמקם באגף משחקים (כן כן – אגף, לא 'חדר' או חס וחלילה 'פינה'), הרשתי לעצמי להתיישב בעדינות בקצה כסא שנראה כמו כס מלכות ולהסתכל סביב.
 
וואוואוויווה!!
 
אוקי – דמיינו את מגזין בניין ודיור, סבבה?, כתבת שער על לופט בפירנצה, סבבה?, בקטע שבו מסופר על האדריכל,סבבה?,   אז התמונה של הדירה הפרטית שלו – אז זה זה אבל עוד יותר. סבבה? סבבה!
 
הוילון תואם לפינה של הקורות עץ בתיקרה, השטיח בקוו מקביל לפסנתר כנף מעץ אגוז, השנדליר (אבל בטוב טעם) בקוטר של שולחן אבירים וכו וכו.
 
פתאום נזכרתי שאני כבר שעה מתאפקת וביקשתי בעדינות ובשקט מהנני לגשת לשירותים, היא חייכה וסימנה עם הראש את הדרך כי הידיים היות תפוסות בלהכין קציצות (כן כן – ממש כמו שלנו האנשים הפשוטים). ניגשתי לדלת הראשונה – אופס – זה מזווה (בתחת שלי – יותר כמו חדר שינה) היינות. אוקי – דלת הבאה – אופס זה ארון ציוד האבטחה של הבית – ממש כמו חדר בקרה של ה FBI. בסוף הגעתי לשירותים  – וממש להפתעתי היה שם נייר טואלט ומגבת ידיים ולא butler  שינגב לי.
 
הילדים משחקים יפה ואז הילדה מזמינה אותו לחדר שלה…..וגם פה – איך לא – הקטלוג של Pottery Barn , החלק של הילדים – אבל לא אופציה אחת – אלא כולן בחדר אחד. מתיקות שממש נכנסת לכל הסתימות בפה. 
גור רצה לדעת מי גר למעלה, ואני באמהות מתנצלת עונה לו – משפחה אחרת. הנני והילדה הביטו בנו, החליפו מבטים כאילו סיפרנו להם שבארץ ישראל נוסעים במכוניות ולא רוכבים על גמלים.
 
"מה פתאום, למעלה זה חדר ההורים והטרסה" אמרה הילדה בת השלוש וחצי. 

טרסה?????? ג'יזס קרייסט!!!!!!!  אני מדיימת את האמא קמה בבוקר לציוץ ציפורים (רק שתבינו – אין פה ממש ציפורים בעיר הזאת – רק בסנטרל פארק וגם שם זה אם הסנאים לא טרפו אותם) בחלוק סטאן שמנת וצועדת לה לכיוון כסאות הברזל יצוק עם עיטורי לואי ה16 כשהאבא מגיש לה מגש מוזהב עם קפוצינו בניחוח איטליה ומוסלי (
non fat) עם תותים ופרחי בר שהטיסו לו הבוקר מעמק הלויר בפאקינג ט-ר-ס-ה!!!!
 
אז הבנתי שזה הסימן שלנו ללבוש את מעילי old navy  שקנינו בsale, לנעול את מגפי ה9.99$ שלנו, להתעטף בצעיף שקנינו אצל הבסטיונרים ברחוב לקסינגטון ולקחת סבאווי ב2.25$ הביתה.
 
מי צריך את כל הטוב הזה??? כסף זה ממש לא הכל!!!
 
אבל אז Ellery (גם השם הוא שם של נסיכה מממלכת הקשת המנצנצת זהב ויהלומים) נגשה לגור ונתנה לו חיבוק ונשיקה על הלחי.

טוב….נו….בסדר….זה שיש לה ארמון באמצע ניו יורק לא ישר אומר שהיא לא בסדר, או חס וחלילה לא נחמדה….היא דווקא בסדר גמור…..באמת מלח הארץ (גם אם מלח מ
Dean and Deluca  ) לא ממש מתנגדת לשידוך הזה…..היא ממשפחה טובה  – ממש כמוני כמוך.

7 שעות אחורה
מדריך לאוהבי ניו יורק

ספר עם מסלולים יחודיים ומקומות נסתרים,

מניו יורק אליכם ישר למייל

בואו לחוות איתי את ניו יורק
הצטרפו לרשימת התפוצה שלי

חנות מוצרים ומסלולים

תכנון מסלולים

משפחות, ילדים, זוגות, אמנות ועוד

הרצאות

סודות ניו יורקים ומסלולים ייחודיים
השראה, מהרילוקיישן לכתיבת הספר

ניו יורק עם הילדים

העיר שלא מפסיקה, בהחלט גם לא מפסיקה להפתיע ילדים ואת הגדולים שאיתם.
הצטרפו וקבלו את כל ההמלצות אליכם למייל

אמא, אשתו של, באלגניסטית והייטקיסטית.

קצת פולניה, טיפה אמריקאית אבל לגמרי ישראלית בניו יורק המדהימה. מג'נגלת ילדים, קציצות, שופינג, אמנות וחוויות בעיר הגדולה עם הרבה כייף, תסכול, אהבה וקומץ בדידות.

קרי ברדשאו היר איי קם!!

פוסטים מומלצים

אפשר למצוא אותי גם פה

רוצים את ניו יורק אצלכם במייל?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלי

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פוסטים נוספים באותו נושא

גלילה למעלה