אני עוזבת את ניו יורק. אאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההההההההההה.
זהו. הוצאתי את זה מהסיסטם שלי. נקסט. מובינג און.
כשהחלטנו לנטוש את העיר ששימשה לנו בית ומקלט ב4 שנים האחרונות כמובן שלא יכולנו להקל על עצמינו ולעשות מעבר חלק עם טיסת נונ סטופ NYC TLV. למה שסתם נארוז מזוודות, נקח אובר לשדה, נטוס 12 שעות עם ההחלטה הרת גורל של צ׳יקן או ביף וננחת ללחות הנהדרת של אוגוסט בתל אביב. מה הכיף בזה?! בואו נכניס קצת אקשן לעניינים.
יאללה באלגן.
לפני כמה חודשים שניה לפני שנכנסתי לאקספדיה, גוגל פלייטס, טרוולוסיטי ובסוף כמעט התייאשתי והתפתתי להרים טלפון למירי מאלנבי טורז, החמוד אמר ״אולי נעשה איזה טיולון לפני?!״ …..הוא לא היה צריך לסיים את המשפט (He had me at ‘hello’) ואני כבר טיפסתי על המיטת קומותיים של ההיפראקטיבי לשוטט במפת העולם שקניתי לו (לי….) ליום ההולדת.
איסלנד? ארגנטינה? תאילנד?…..ילוסטון. סגור!!! 14 טלפונים אח״כ לג׳ואן מהשירות לקוחות של ההדקוורטרז של השלוחה הצפונית של הסניף הראשי של parks and recreation (לא הסידרה….אני חושבת….) של שירות הפארקים הלאומיים….אירגנתי לנו מקום של כבוד בביקתה הראשית עם חמש מיטות שדה שלמות שכוללות השקמה להעלאת הדגל ודקלום שבועת הצופה. פינוק אמיתי. סגור!!!
סבבה – אפשר להזמין עכשיו כרטיסים לארץ. רגע? מה אתה אומר? אתה צריך ׳לקפוץ לסן פרנסיסקו׳ למשרדים? אין בעיה. מיולוסטון נעשה הופ, סקיפ אנד אה ג׳אמפ ונעביר כמה שבועות בסן פרנסיסוק. קשה קשה אבל מה לא עושים כהקרבה למען הבעל והפרנסה. פחחחח. את הילדים נתקע בקייטנות נוסח הסיליקון וואלי (סטאג׳ אצל צוקרברג ושבוע התמחות אצל סרגיי) ואני אבלה את הבקרים באכילת חביתות ללא חלבונים על בסיס סויה אורגנית שעשויה מנבט חיטה שגידלו על גגות ממוחזרים ע״י אמהות מאושרות תודות לקנאביס רפואי חוקי.
טוב, עכשיו אפשר לארץ?
אה…רגע אחותי מתחתנת ממש באיזור (כי הרי אמצע ספטמבר זה זמן אידיאלי למשפחה עם 3 ילדים לעזוב הכל ולהשבע אמונים על החוף)….טוב….סבבה…..נרד דרומה, נפגוש שם כבר את כל החמולה ונשתכשך באוירת אופרה ווינפרי וג׳יניפר לופז כששערינו מתנפנף ברוח לצלילי here comes the brides. לא, זו לא שגיאת כתיב. בקליפורניה כמו בקליפורניה.
והארת המחבר – זה לא ממש נחשב ׳חופש׳…אלא חובה משפחתית. לא?!
ואם כבר חתונה צריך האנימון. לא צריך להתקטנן למי בדיוק – העיקר שזה כולל חוף ים, שני עצי דקל וסבא וסבתא שלוקחים פיקוד על 3 ילדים (הם עוד לא כ״כ מודעים לכך….אה…בעצם….עכשיו כבר כן). משהו כזה לוא קי, צנוע, בלי הרבה רעש וצילצולים. רק איזה מטר על מטר של קצת חול ואולי איזה שלולית קטנה. לא אכפת לי גם איזה כסא נוח אבל גם סתם ערסל זה סבבה. ואוכל אנחנו יכולים גם להביא מהבית אבל אם במקרה יהיה שף פרטי ולא תיהיה ברירה והוא כבר הכין והשקיע, אשקול לאכול את הלובסטר המקורמל עם ברוטב קלאמרי מאודה בניחוח לבנדר טיבטי. איים ג׳אסט סיינג. הוואי היר ווי קאם (אין טעם לטוס במיוחד לקריבים אם קאווי זה ממש מעבר לסיבוב).
אוקי אוקי אוקי, מבינה – חייבים לחזור למציאות ולעבודה. מקובל. הוא צריך כמה שבועות במשרדים בסין. מי אני שאגיד לו לא….(אני כבר מפנטזת שיטוטים לאורך החומה, דים סאם בכל שעות היום והקלות בה אוכל בכל עת לאתר ילדים ג׳ינג׳ים בין ההמון שחור השיער). כן, מסכימה איתו – הוא ׳חייב׳ להיות גם במשרד בשנגחאי וגם בבייג׳ינג…אין ברירה. חייבים. ממשיכה להקריב גם פה.
רגע מה? שבוע חופש הפועלים? בדיוק כשאנחנו מגיעים??? מה נעשה? אוי לא! אז נחכה….נחכה בסבלנות עד שהסינים יועילו בטובם לחזור לעבודה (יש לי הרגשה שעדיין למרות הכל רמת הפרודוקטיביות שלהם גבוהה משלנו בין ראש השנה לסוכות…..נו ג׳אג׳מנט). נחכה….נחכה….נחכה איפשהו בסביבה….סתם באיזה מדינה קטנה …..ככה ל3,4,5 ימים.סגור. ויאטנאם 9 ימים. בקטנה. מרכז, צפון, רכבת, שייט, שדות אורז, שבטים, וwifi רק ככה להעביר את הזמן.
אוקי, זהו, כבר הגזמנו לגמרי. עכשיו ישירות לתל אביב. סוגרים, מודיעים לכולם. בלי חרטות.
מסביב לעולם ב75 יום.
רגע….ברגע זה נכנסה ידיעה מהשטח: מחפפים אותנו מהדירה במנהטן שבוע קודם (משהו שקשור ללסגור חודש מלא או שלא נתנו לדורמן מספיק בקריסמס בונוס)…..זורקת פנימה גם את הרוקיז הקנדים…למה לא?!.מסביב לעולם ב 83 יום.
stay tuned. עדכונים השטח.
