מסי קולע גול | 5 המלצות אחרות בברצלונה

 אני יושבת על טיסת אל על לברצלונה ונוסעת לאחד והיחיד שלי (הוא אמר שהוא מקבל הערות מחברים שאני נשמעת קצת מרירה ולא מפרגנת אז הנה, שיראו שאני האישה הטובה, אבל לא יפה כמו המקורית ההיא של קלוני מER…אבל אופטימית).
לא, עדיין לא רילוקיישן נוסף, תנו לי ככה שנתיים ואני אעדכן על היעד הבא.

לידי יושבת מוניקה ולידה אלי. מוניקה מסבירה לאלי שבברצלונה צריך לבקר גם בשוק וגם בבוקריה (same same למי שלא יודע). כן, ככהאמרו לה ואין ברירה. אלי, לעומת זאת, מבסוט עד הגג. לא בגלל הנסיעה לברצלונה, לא בגלל שברסה משחקת בשבת ובטח לא בגללשמוניקה עשתה, לקראת הטיול, פרנץ׳ עם נגיעות אבני סווארובסקי. אלה בגלל שאוולין, בעצם שאוולין וחיים, לא איתם באותו המלון. זהדווקא די מבאס את אלי אבל הוא יותר מבסוט ממבואס כי הוא הוא זה שגילה להם את זה, כפרה, הם בכלל לא שמו לב שבווזה (מסתברשעדיין יש את התחכום הישראלי הזה) המלון הוא לא אותו מלון. זהו. וזה מה שחשובשהוא צדק
לא מכירה אותם אישית, גם לא הצגתי את עצמי, אני די נמנעת. סוציומאטית שכמותי בטיסות, ובכלל. אבל בעוד אני עושה את עצמי ישנה(עיניים עצומות, ריר נוזל לאורך סנטרי, ונחירות קלות) אני קולטת את השיחה התרבותית לידי. not that there is anything wrong with that. 
אז איפה היינו. בדרך לברצלונה. המהממת. כבר הייתי כמה פעמים. עיר, באמא׳שלי, אחת מהטובות שיש. אבל הפעם הוספנו מימד חדשלעיר, מעבר ובמקום הobvious. 
תמיד חרשנו את הטופ טן – 
La Ramblas, Sagrada Familia’ Park Guell,  הרובע הגותי, La Bouqeria, מוזיאון פיקסו, הקתדרלה המפורסמת וכו׳
הפעם הפוקוס היה קצת אחר. דברים קצת שונים (לא ממש פרינג׳לא צריך להסחף. אנחנו עדיין ישראלים מאבן יהודה), אבל גם לאהסתובבנו עם המדריך של ׳רימון׳
הפעםבזמן שיטוט נונשאלנט, ברגוע, בלי לחץ או אג׳נדהנקלעה דרכינו (לא ממש במקרה, אבל זה נשמע טוב), אחרי שהפסקנו להזיעכשסגרנו את פינת השופינג לגדולה, לבת דודה לעתיד של הגדולה, לבן דוד, לקטנה וגם לאמצעי (שמסתבר שאם זה לא כדורגלאז איןכלום (!!!) לילד בן 8 בעיר הסנגריה ומסי לכמה מקומות קסומים). 
נתחיל:

1. שוק פשפשים ענקי ומדהים. אלס אנקאנטס וייס Els Encants Vells

אחרי שצעדנו חצי עיר ושאלנו בספרדית בשילוב אידיש וצרפתית מחטיבת הביניים נווה מגן, הגענו למבנה ענק שנראה כמו התחנה המרכזית החדשה, רק בלי חנויות קסטות מסביב. נכנסו דרך פתחים צרים פנימה ונפעמנו. 3 קומות פתוחות של סוחרים והמוני מקומיים (בעיקר) סביב התכולה של כל דוכן (או יותר נכון אזור ריצפה תחום). משעונים עתיקים למשייף עור חשמליממטבעות עד לסרביס מוזהבמבטריות (משומשות) עד לפלסטיק הזה שמכסה את הצלחות במיקרוהכל מהכל והכל. לא יאומן. אבל הקטע הוא הוייב שבאויר. אקשן חבל על הזמן. מתמקחים, משווים, כועסים,צוחקים. היו תיירים אבל בעיקר הרגשנו מקומיים בבליל שפותערבית, רוסית, פורטוגזית וספרדית כמובן. צעדנו מדוכן לדוכן, מיששנו,הסנפנו, נגענו וכןהתמקחנו
ברצלונה, שוק פשפשים
מכיוון שכל הבאלגן עשה לנו ככה טוב,בספרד כמו בספרד כמובן שהיינו צריכים משהו קטן להרטיב אתה שפתיים. אל חששקומה 3 here we come. דוכני אוכל. אבל לא חס וחלילה איזה מקדונלדס טפל. אמנם בחצי עמידה אבל טפאס טפאסגם בריזה של 120 קמ״ש בטמפרטורה של 3 מעלות צלזיוס על גג בניין פתוח בגובה 25 מטר לא תעצור אותנו מלהנות מההנאות הקטנות של החיים
בילינו בשוק כמה שעות טובותוממנו כמובן לאיך לא….לסייסטה עצבנית.

2. מקום טעים ומקסים לבראנץ׳ Brunch&cake

האוכל בעיר הזאת הוא למות. פשוט ככה. בין הנקניקים, למאכלי ים, לטאפסים הנימוחים והפאייות …..הכל מעלףבקטע של הכולסטרול לוריד. אבל מי סופר. אנחנו בחופשה.
ברצלונה, ארוחת בוקר
דבר אחד שלא הכרתי בעיר זה הקטע של ארוחות הבוקרלא יודעת, תמיד איכשהו הגענו ישר לצהריים גם אם השעה היתה 9 בבוקר.
הפעם ההוא שאיתי גרר אותי חצי עיר ברגל, לפני עוד התה של הבוקר (סורי….אני לא חזקה בקפהיודעת ש׳תה׳ נשמע נורא לפלפי…..ניסיתי. זה לא הלך) למקום של brunch. ת׳אמת. הייתי סקפטית. עוד בפולניה היא היתה סקפטית. אבל אחרי 17 ק״מ בהליכה קלה, 45 דקות בתור וישיבה קיבוצית משהו בין כמה בלונדות אמריקאיות (לו זה ממש לא הפריעה) יצאנו שמחים ושיכורים (קלות).
אז מה היה שםלא כ״כ זוכרת אבל משהו עם ביצים שלוקות, לובסטר, רוטב הולונדייז, מימוסה ווואפל סגול. בדיוק לדיאטהללא גלוטןסוכר וחלב. בול. פחח.

3. חנות מדליקה. תרתי משמעla case de cousin paul

בשיטוטי ברובע הגוטי. כן, גם הוא טייל איתיאבל כתכשיט בלבדנכנסתי כמובן לכל חנויות הנעליים (כןיודעתזה לתייריםאבל ברומא תהיה רומני), ל34 חנויות שלdesigual, ולחנות אחת ויחידה,צבעונית וקסומה. לא משהו שצריך….אבל מאוד מאוד רוצה. חנות אהילים.
ברצלונה, חנויות
אני יודעת שהויזואל שעולה בראש זה שיעורי מקרמה איפשהו בשנות השמונים המוקדמות. אז זהושממש לאפנסים סלאש אהילים צבעונים קטנטנים בגוונים מטריפים. בטוח אפשר למצוא בדרום תל אביב וכמובן כמובן באיביי. אבל פה הכל היה ביחד, צבעוני, מתוק עם ריח של חו״ל. ממליצה רק לדגום.

4. מסלול ריצה. לא להבהל.

אם זה לא לטיול סובב עולם לא פשוט להקים אותי מהספה. ספה לא ספאגם מהספא לא פשוט אבל בואו נתכרז. אבל מאז החזרה לארץ 
הספה קראה לי חזק ואני נתתי להאממממהקצת התחלתי להשתעמם (עדיין אבן יהודה לא מנהטן) ומצאתי את עצמי בקבוצת ריצהעזבו בלי ג׳אג׳מנט. מבטיחה לעדכן מתישהו. לא עכשיו. לא משנהלעינייננואחרי עוד ארוחת  צהריים עסיסית במיוחד, בעודי מפנטזת על עוד שנ״צ בטירוף, ההוא שיחייה (שבאותו הרגע קצת רציתי שימות….)  מתחיל לעודד אותי לסיבוב ריצה בעיר. לא איתו, חס וחלילההוא חייב ׳לענות על כמה אימיילים׳ (יענו, להכנס מתחת לפוך) ו׳לסגור עוד ישיבת דירקטוריון (ז״א לכבות את האור ולעצום את העיניים). אה אה. אחרי ככה כמה נשימות עמוקותהפתעתי את עצמי, עליתי על סוקוני וטייטץ׳, ירדתי לחוליו בקבלה (ירדתי במדרגות יא סוטים) להמלצת ״אני מחשבת מסלול״. מה שנקראבין הרים ובין שבילים טסה הג׳ינגית. לא יודעת כמה רצתי, כמובן התברברתי, אבל ראיתי  מהעיר בשעה וחצי מה שלא רואים ב3 ימים. היה שווה. במיוחד את הקלוריות שאחרי כן השלמתי בערב.

5. אחרון חביבכ״כ צפוי אבל אצלי זה היה חדש דנדש. Camp Nou

גיליתי לבעלי שיש משחק בזמן השהייה שלנו בעיר (נשבעתהוא בכלל לא ידע) מה שהוסיף לי הרבה זמן פנוי לבדיקת החנויות בעיר (לא,לא בזמן המשחק, בזמן שהוא מחפש כרטיסים). קנינו, שעטנו לכיוון ההיכל עם ההמונים וחצינו את הסף של המסגד הקדוש. לא הסגרדה פמיליה. קמפ נו. ות׳אמת, מודה, שמעתי הרבה סיפורים שברובם גילגלתי את העיניים והתחלתי לעשות רשימות סופר בלב כאשר הוא המשיך לקשקש משהו על מסי ורונלדיניו, אבל הפעם משהו באויר, ברחשי התרגשות והכי הכי בעיניי בחיר ליבי שגרם גם לי להחסיר פעימה ולייחל שתחתית האגן שלי תחזיק מעמד כל המשחק

ברצלונה, קמפ נואו

ישבנו קרוב קרוב לדשא ואמנם ׳מסי לא היה בחמישיה הפותחת׳ (פנינים מפי הטירון) אבל ׳הגול שהוא קלע׳ היה מדהים (כן, עוד פנינה לאוסף). שתינו בירה ומים (לא ביחד), פופקורן ונקניקייה (גם בנפרד), שמחנו, עודדנו וכבר פינטזתי על משחק כדורגל נוסף ביחד בארץ של׳בית״ר חיפה׳. 🙂 יאללה מכבי!!

https://www.fcbarcelona.com/

אז כן, לא חרשנו את מוזיאון פיקסו או הגענו לפארק גואל. אבל ברצלונה, כמו ברצלונה, קלעה לנו גול בול למטרה.

7 שעות אחורה
מדריך לאוהבי ניו יורק

ספר עם מסלולים יחודיים ומקומות נסתרים,

מניו יורק אליכם ישר למייל

בואו לחוות איתי את ניו יורק
הצטרפו לרשימת התפוצה שלי

חנות מוצרים ומסלולים

תכנון מסלולים

משפחות, ילדים, זוגות, אמנות ועוד

הרצאות

סודות ניו יורקים ומסלולים ייחודיים
השראה, מהרילוקיישן לכתיבת הספר

ניו יורק עם הילדים

העיר שלא מפסיקה, בהחלט גם לא מפסיקה להפתיע ילדים ואת הגדולים שאיתם.
הצטרפו וקבלו את כל ההמלצות אליכם למייל

אמא, אשתו של, באלגניסטית והייטקיסטית.

קצת פולניה, טיפה אמריקאית אבל לגמרי ישראלית בניו יורק המדהימה. מג'נגלת ילדים, קציצות, שופינג, אמנות וחוויות בעיר הגדולה עם הרבה כייף, תסכול, אהבה וקומץ בדידות.

קרי ברדשאו היר איי קם!!

פוסטים מומלצים

אפשר למצוא אותי גם פה

רוצים את ניו יורק אצלכם במייל?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלי

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פוסטים נוספים באותו נושא

גלילה למעלה