ברחנו בספונטניות. יותר נכון הזמנו, ארגנו בייביסיטר, עשינו לה ביטוח על האוטו, דאגנו לשלטים ברחבי הבית שלא ישכחו להאכיל את הכלב, תיזמנתי הסעות לחוגים, ארזנו, נפרדנו, נסענו, רבנו עם הדיילת קרקע, המראנו, נחתנו, עשינו צ׳ק אין. אבל ספונטנית. כמעט כמו ניתוח לציפורן חודרנית.
ואז נשמנו. המון. פשוט נשמנו.
קפריסין. כן, גם אנחנו הופתענו. 40 דקות טיסה עם טרולי לשנינו.
בשנתיים האחרונות גיליתי את העולם מחוץ לניו יורק. יש כזה. ניו יורק תמיד תהייה הדיפולט אבל מסתבר שאפשר גם אסקפיזם שהוא לא. אבל שהוא כן המון דברים אחרים. אז בלי להמשיך להתפלסף קבלו תקציר של הפרקים הקודמים, או יותר נכון של שלושה ימים של עיצוב, מנוחה, אוכל ושקט.
אז מה היה לנו:
מלון: Almyra, מלון 20 דקות משדה התעופה של פאפוס. חדר הצופה לים. מאוד מפנק, מאוד שקט, על הים עם 3 מסעדות (אחת באוירת טברנה, אחת באוירת הפינוק ליד הבריכה ואחת של ארוחת בוקר ׳הכל כלול אבל ממש לא הבופט של הקלאב הוטל באילת׳.
ספא: של המלון. עם מתחם משלו, בריכה גלישה פרטית, טיפולים ובית קפה בריא. כמובן להזמין טיפולים מראש.
אוכל: דגמנו מהכל – מהטברנה של המלון, מהנמל שהוא מרחק הליכה על הטיילת, מסעדת דגים עתיקה ו ט ו ב ה על כביש פנימי שגם הוא מרחק הליכה מהמלון, ולקינוח (אבל אל רק) מסעדה פלצנית בעיר העתיקה של פאפוס שצופה על כל השכונות והים Muse.
ים: נשארנו קרובים למלון אבל יש חופים יפיפייה מרחק נסיעה קצרה
בריכה: למלון שתי בריכה (לא כולל זאתי של הספא), אחת יותר משפחתית (ראינו ילדים אבל הם היו מאוד שקטים) ואחת למבוגרים.
זהו, לא צריכה להרחיב. לא טיילנו, לא חרשנו, לא גילינו. פשוט היינו ונשמנו. המון
