לקראת הקיץ, כשניו יורק הופכת למיני ישראל, מקטלגת את ההמלצות שלי על סיורים, בילויים, ילדים, שיטוטים, תיירות בתפוח הגדול.גזור ושמור. אז ככהלהמלצות על סיבובים ומקומות

בניו יורק אין בחורות עם שיער מתולתל. רגע…אני אדייק….בניו יורק אין בחורות לבנות עם שיער מתולתל. רגע….בניו יורק אין בחורות לבנות עם שיער מתולתל טבעי.

כמו כל דבר באמריקה ….גם מירוץ ריצה של כיתה ה' עושים פה במימדים גגגדדדוווליייםם, במקצועיות, ברצינות תהומית, כשמערך המבוגרים מסביב מתייחס לזה לפחות כמו שלבי

חשבתי בדרך הביתה במונית. באנו, כבשנו – עכשיו אפשר לחזור ! עוד הייתי בהיי – היתה מטרה והיא הושגה כמעט במלואה…..כן, תמיד אפשר לרצותעוד אבל גם אפשר להסתפק בפחות. התקשרתי לגילי – התרגשנו ביחד, אני קצת יותר, אני מודה, הערב התחיל בהתרגשות – כבר כמה ימים קודם – כשידענו שזה המועד – שנינוהתארגנו לאירוע. מצאתי אאוטפיט מתאים, עשיתי פאן (כמובן) ואפילו עליתי על עקבים – כאילו אניעושה בהם גם ספונג'ה…..נכון – אני לא כ"כ עושה ספונג'ה – אבל נגיד שאם הייתי -ככה נראיתי שנוח לי ב20  ס"מ מעל הקרקע. הוא מבחינתו, יצא מהמשרד מוקדם וניסה להראות רגוע – למרות שדיפ דאון – גם לוהיו פרפרים בבטן – אבל הוא בחיים לא יודה. עשיתי את הדרך הארוכה במעלה העיר, עוד פיפי אחרון שנייה לפני הטקס ולחיצותהידיים, כולם מסביב יפים, מחויכים, וזהו. זה מתחיל. פתיח קצר – ואז הנשימה נעתקת. זה קורה. ממש מול אפי. הסיבה שבגללה אני בניו יורק. הסיבה שבגללה כשגילי מלמל בהתנצלות איזה אחר הצהריים דביק אחד בעירהמחוז אבן יהודה,  לפני 3 שנים, שאולי במקרה, יתכן וכנראה, שאנחנו יכול להיותשצריכים, אבל לא ממש , אבל הם היום ממש רוצים שאם נוכל לעבור לתקופהזמנית, מוגבלת ניסיון ,קצרצרה' לפני שהילדים גדלים, ממש לפני הקולג' – לניויורק…….' קטעתי אותו, עיני הצטעפו, התיישבתי, הבטתי לו בעיניים ומלמלתי בבושה" המזוודות כבר ארוזות" . וזהו אחרי השיא הזה – אנחנו יכולים לחזור, אני את שלי עשיתי! , elvis has left the building הנשר נחת, הפרק הסתיים. אני 30 מטר מהגשמת חלום. קצת רדוד, קצת אגוצנטרי, שכל לילה ב11:30 אני מפנטזת עליו….