חיפשתי מקום בין tlv ל nyc. מזמן כבר רציתי להגיע. פינטזתי על שבועות של שיטוטים, לילות של בילויים והרבה אוכל והרבה אלכוהול. אולי פחות האוכל ואולי יותר אלכוהול. אולי. והצלחתי! אבל לא, לא שבועות, 3 וחצי ימים, לא לילות, יותר כמו אחר הצהריים המאוחרים, ולגבי האוכל – כן הרבה וכנ״ל לגבי האלכוהול.
אז ליסבון. ליסבון, ליסבון, ליסבואה. לא ניו יורק, לא תל אביב, בטח לא אבן יהודה, וגם לא באטרי פארק. פשוט היא בעצמה כשיש בה הכל כולל שלט ׳תבואו לפה לבד בלי זבי חוטם שמשתרכים אחריכם׳ והו, כמה אני שמחה שכך היה. זבי החוטם ואחותם נשארו בבית, עם עצמם בלי יותר מידי הפעלות (אין כמו מרתון יו-טוב לשמח את כולם) וברחתי. טוב, נו אז לקחתי גם אותו, שותפי לחיים, לדירה ולהוצאת הזבל. לא שלא היתה לי ברירה, פשוט הייתי חייבת ׳נהג תורן׳ אחרי 3 סנגריות כשעוד לא 11:30 בבוקר.
טוב, לעניינו.
3 ימים, 3 לילות | מה עושים בליסבון
סיור מודרך עם Sandemans
לא מאמינה שאני אומרת את זה. אבל כן!! סיור מודרך כי צריך קצת קלטורה ולהבין טיפה מה, מו , מי. המחשבה הייתה שאם לא, נחתוך. לא חתכנו והיה נהדר להתחיל ככה להכיר את העיר. טיילנו עם Sandemans, נרשמנו מראש. 3 שעות ועוד המון טיפים להמשך עם המדריך.
אז הוא לקח אותנו לסמטאות שקטות, נקודות תצפית מקסימות, כמה כיכרות תיירותיות, פינות נחבאות. תוך כדי המון היסטוריה, סיפורים וטיפים למקומות שההמון הגדול לא נהור אליהם. התחיל לנו את הטיול ב׳מוש׳.
Calcilhas
ארוחת צהריים ראשונה בעיר. במקום לאכול בליסבון, לקחנו מעבורת לכפר קטן מעבר לנהר. מהטיילת בעיר, כמה דקות על סירה לא גדולה ומגיעים למתחם נמל לא גדול שמעברו רחובות ארוכים עם מסעדות עם ישיבה בחוץ. דגים ופירות ים, סנגריה ועוד סנגריה. אף אחד לא ממהר שם, הכל רגוע מאוד, הרבה פורטוגזית מסביבנו (לא רק תיירים). התחרדנו בשמש, בקושי הצלחנו לקום מבושמים ומאושרים.
ערב ב Bairro Alto
שכונת הלילה של העיר שבה ברים, אוכל, סמטרות מקושטות, המון גרפיטי ושמייח! גם פה נזכרנו שאנחנו כבר לא בני 25. 26 אולי. אבל בטוח לא בני 25. לטייל בלי יעד, לשבת בבר קטן, לשתות משהו עם אלכוהול, לא משנה מה. גם לאכול. אין ברירה.
טיול יום עצמאי ל Sintra
הוא רצה. אני כמעט התעלפתי כששמעתי שהוא רוצה לצאת מהעיר. מה??? יום שלם מחוץ לעיר הזאת שהיא כבר ׳שלנו׳. מה? נהייה מאלו של 8 יעדים ביומיים וחצי?! אבל מה לא עושים בשביל הזוגיות ובשביל לזכות בנקודות זכות לקראת הדבר הבא. אז זרמתי. מאוד שמחה שכך היה.
אפשר ברכבת ממרכז העיר (שעה) או ב uber (חצי שעה) וזה עולם אחר. טירות, ארמונות, נוף כפרי. התחלנו בשיא השיאים של Palacia de Pena משם ברגל לCastelo dos Mouros in Sintra ואז באוטובוס למרכז העיירה ומשם ברגל ל Quinta da Regaleira.
ב Palacio de Sintra הצבעים, הנוף, העיצוב. פשוט וואוו. קנינו כרטיס לשיטוט בחוץ. מספיק בהחלט. ב Castelo dos Mouros טיילנו גם כן רק בחוץ.
ב Quintra dos Mouros המיוחד הגענו בשביל הצילום של הספירלה ב Initiation Wells ואחריו התגלגלנו לשאר הפארק היפיפה.
כמוןב שסיימנו בארוחת צהריים ב Sintra עצמה. משהו ככה להרטיב את הפה.
הלכנו המון, טיפסנו, ירדנו וסגרנו את היום באוכל מקומי עסיסי.
ערב של גרגרנים ב Time Out Market
הזהירו שזה סתם, לא באופי העיר ותיירותי. בפועל חווינו שוק אוכל של לילה שלא הפסקנו לטעום בו אוכל מקומי, לקפוץ מדוכן לדוכן, לשמוע סביבנו המון מהשפה, ולא למהר לשום מקום כי הישיבה חופשית. גם מיקום השוק נהדר, בין ברים ומועדונים הומים.
יום ראשון בבוקר ב LX Market
אמנם זה נעשה כבר בכמה ערים (סתם לדוגמא ….ניו יורק עם Industry City) כל עיר מרימה דבר כזה באופן אחר. לוקחים מתחם תעשייתי נטוש והופכים אותו למשהו צבעוני, בוטיקים, מקומות אוכל ווייב טו-אוב. ביום ראשון בבוקר המתחם הופך לשוק אחד גדול של אמנים, יוצרים וסתם שטויות שהם לגמרי סבבה. נפתח ב 10 בבוקר ופשוט ממשיך. תשוטטו בפנים ובחוץ לגלות במיוחד את ציורי הקיר המדהימים שיש שם.
סיבוב בחשמלית קו 28
ליסבון כולה עליות. טוב, גם ירידות. אפשר לחרוש אותה ברגל, באוטובוס, בקורקינטים חשמליים שיש בכל מקום, ובחשמליות. לרכבות החשמליות יש מסלולים קצרים וכאלו ארוכים מאוד. המליצו לנו, סתם בשביל הקטע, לעלות על אחת מהן, קו 28 כשהיא מקיפה את כל העיר. עלינו, חווינו, נהננו.
דבר אחרון שחובה – פסטל דה נאטה. המאפה המקומי. הולך עם הכל. במיוחד עם אספרסו בבוקר. וגם אחה״צ. וגם בערב. להוסיף קינמון ולא לספור קלוריות.
העיר הזאת הטריפה אותנו, הלכנו המון, נהננו רצח. מזג האוויר בפברואר היה מהסרטים. לא אוהבת לחזור למקומות פעמיים, אבל העיר הזאת מחייבת. Saude
עכשיו, אם כבר מחוץ לניו יורק, חייבים לבדוק גם את לורטו במקסיקו, רייקויק באיסלנד ואת פנמה. אין ברירה.
