שירי רוזנבלט-יצחק מאמנת עסקית ומנטורית לפסיכולוגיה חיובית שכולה נצנצים וניו יורק

את שירי הכרתי כשהייתי במקום פחות טוב במסעותי בניו יורק סיטי. חיפשתי את עצמי בין האמהות, לזוגיות, לכתיבה ולשניצלים. חיפשתי את עצמי בין המגדלים, החנויות, המסעדות וההדסון. הגעתי אליה מהמלצה של דנה סיני ממאמנהטן ועוד לא הספקתי להתרווח אצלה על הספה בהובוקן עם הנוף הניו יורקי ההורס והדמעות כבר התחילו. שלי ואח״כ שלה.

בדיוק ועדינות וצחוקים היא קילפה אותי, האמינה בי ונתנה לי כזה דרייב שאותי זה הפתיע וטיפה הפחיד. לאט לאט, או יותר, מהר מהר התאהבתי בה. האימון הפך לחברות קרובה. כזאת של בית הקפה הקבוע שלנו בווסט ווילג׳ וחיבוקים וירטואלים כשצריך. וצריך!

כבר תקופה אני מחזרת אחריה שיאללה – אני רוצה אותך פה – שעוד יכירו אותך. ועכשיו, עם כל הבלאגן שבחוץ היא עצרה שניה לנשום ולכתוב.

אז תכירו, שירי רוזנבלט – יצחק שהיא Executive Coach, Positive Psychology Facilitator או בשפת העם – מאמנת עסקית, מנטורית לפסיכולוגיה חיובית והכי הכי מפזרת נצנצים מקצועית. טא-דאם!

טייק איט אוויי שירי

הגענו ב2004 ל3 שנים, שנמשכים כבר 16. היום עם ענבר (19) ואורי (16) שנולדו בארץ ובהמשך התווספה אלה (7), גרים בהובוקן מעבר להדסון מול מנהטן. עברנו לפה בעקבות הסטאראפ של הזוגי (לשעבר).

המעבר מישראל לארה״ב

הגעתי לארה"ב עם שני ילדים קטנים מאוד, באמצע חופשת אוגוסט (ואיך לא ידעתי שהלימודים כאן מתחילים ב9 בספטמבר???) ענבר הייתה בת שלוש וקצת ואורי היה בן חודש וחצי. כל ההחלטה לעבור הייתה במהלך ההריון שלי, וכיוון שלא יכולתי לטוס בשליש השלישי, הבחירה באזור מגורים ובגן ילדים לענבר נעשתה בשלט רחוק. אני זוכרת את הלילה הראשון, בדירה השכורה החדשה, הסמי מרוהטת. הבחורה שעזרה ברילוקשיין לכל החברה, השאירה פנס על הדלפק במטבח. כשירד הלילה הבנתי למה- הדירה הייתה בבניין שבעברו היה מפעל לתה, והוסב לדירות מגורים ולא הייתה תאורה מותקנת בתקרה.

איך עשית את הדרך המקצועית שלך בניו יורק?

מאז שאני זוכרת את עצמי למדתי ועבדתי. בארץ הייתי יועצת חינוכית בתיכון ברנקו-וייס לנוער בסיכון ברמלה ובמקביל עבדתי באיגוד הירושלמי למאבק בסמים. עבודות מאתגרות ומתגמלות מאין כמוהן. פתאום מצאתי את עצמי, יושבת בדירה, מניקה ומשקיפה על ניו-יורק מהחלון, מהצד השני של הנהר. המעבר החד הזה היה קשה. בכלל, השנה הראשונה למעבר היא טראומתית, ההסתגלות לחיים החדשים, השפה, אפילו לדעת איזה סוג של קוטג' וחלב לקנות. וגם ההכנה הקפדנית ביותר לרילוקיישן, אולי תקל בקטנה על ההלם הראשוני, אבל עדיין מדובר בחוויה מטלטלת.

אילו החלטות קלות או קשות היית צריכה לקבל בדרך?

הצורך להמציא את עצמך מחדש. הייתי במצב המתקרבן, מאשימה את בן הזוג דאז במעבר (הרבה בגללך, בשבילך). "רגע ההארה" הגיע, כשעברתי על איזו עבודה סמינריונית שכתבתי, ונתקלתי בציטוט של קרול גיליגן. משעמום, גיגלתי את שמה וראיתי שהיא מלמדת קורס בפמינזם ב NYU. פתאום הבנתי, שאני גרה במרכז העולם, שיכולות להיפתח בפני אפשרויות חדשות, אם רק אשכיל לנגוס בתפוח. התחלתי להסתכל על תוכניות ולימודי תעודה, תחום האימון היה אז בחיתוליו, וראיתי שנפתח קורס בן שנה וחצי ללימודי אימון והשאר היסטוריה…

בטוח יש קשיים

קודם כל הסוויץ' המנטלי- שאני יכולה ללמוד באנגלית. בתחילת הלימודים, בקורסי היסוד, הייתי מסכמת בעברית, ואח"כ מתרגמת מחדש לאנגלית, כדי להשתפשף בשפה. בהמשך, לעבור מלקוחות פרו-בונו ללקוחות בתשלום. אני זוכרת איך בסיומו של קורס המבוא הראשון, הגברים שלמדו איתי, כבר הגיעו עם כרטיסי ביקור מוטבעים עם הטייטל שלהם כמאמנים עסקיים, משהו שלי לקח כמעט שנתיים אחרי הלימודים לעשות. בנוסף, התמרון עם ילדים קטנים ובנזוג שהיה עסוק כולו בסטארטאפ שהקים, גם לא עזר במיוחד. אחת התובנות שהיו לי, היה שזה בסדר להביא מנקה ולשלם לבייביסיטר. חווית הלימוד ב NYU פתחה לי את התאבון להרחבת אופקים. פרופסור מרטין זליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית השיק אז את לימודי התואר השני באוניברסיטת פן, ולשמחתי, גיליתי שטל בן-שחר, אחד החוקרים המובילים בתחום, מקיים לימודים אונליין, מה שהיה לי קל יותר לתמרן. הבנתי, שחשוב שאלמד במסגרות שמתאימות לי ולאורח חיי.

ספרי על סדר היום שלך

לפני 15 שנים הקמתי את Start-in-point, החברה שלי לאימון עסקי, ומאז אני מעבירה אימון פרטני וסדנאות אימון לקבוצות ולחברות סטארט אפ. התחלתי בעברית, עם סדנאות לנשים וכיום אני עובדת בעברית ובאנגלית עם אנשי ניהול, חינוך, ואף מעבירה הרצאות להורים ולמבוגרים צעירים. הלו"ז שלי די גמיש, כיוון שאני שולטת במספר הפגישות ובכמות הלקוחות. בנוסף, אני מאוד נהנית לעבוד עם מתבגרים, ומזה 12 שנים אני מלמדת קורס בחירה "מבוא לפסיכולוגיה" ושיעורי מיטביות בתיכון בהובוקן. בשיעורים שלי אני משלבת המון פסיכולוגיה חיובית, כדסיפלינה מדעית, שהולכת לשלוט בעולם הטיפולי והעסקי. נפלא לפגוש בוגרים שלי, שממשיכים בלימודי הפסיכולוגיה שלהם באוניברסיטה ומיישמים את מה שלימדתי אותם.

למה את אוהבת את מה שאת עושה?

איך לא? אני זוכרת שבלימודי התואר השני, התחברתי מאוד לגישת הפסיכולוגיה ההומניסטית, ששמה את הדגש על החוזקות והיכולות, הקיימים אצל כל אחד מאיתנו. עברו מספר שנים, ובא האימון, שמסתכל על האדם כאן ועכשיו ומכוון אותו להגיע להשגים ואז באה הפסיכולוגיה החיובית, שמוכיחה באופן אמפירי את כל מה שאנחנו יודעים על המסוגלות והחוסן הנפשי של הטבע האנושי. ואגב אני מדברת לא רק בתיאוריה, אלא גם במעשה. לפני שלוש שנים נפרדתי מעודד, אחרי כמעט 20 שנות זוגיות. מובן שמדובר במשבר ובתהליך לא קל. וכאן, כל מה שלמדתי- לווסת רגשות, לתרגל מדיטציות, להשתמש במוח הרציונלי, לפעול ממקום של מודעות ולא של כעס, לדעת לסלוח עזרו לו ולי להפוך ל"זוג הפרוד הכי חמוד", למרות כל הקשיים שחווינו בדרך.

מה ההבדלים העיקרים שאת רואה בין ניו יורק לארץ?

בגודל. ובאפשרויות.

בתחילת דרכי העסקית, אחת המרצות שלי בלימודי האימון, ד"ר מריל מוריץ, דיברה איתנו על "שלח לחמך". לא להתבצר ולהחזיק את הידע שלמדתי וליצור תחרותיות, אלא להפך, לבוא ממקום של יצירת שיתופי פעולה, כי יש מספיק מקום לכולם. ומאז, אני מאוד מקפידה לחלק את הידע שצברתי.

אני רואה נשים שמגיעות לכאן, ונשארות לשבת על המזוודות, כי אוטוטו הן חוזרות. אני מבינה אותן, גם אני הייתי שם.

הצעתי- אם את כבר פה, בואי ממקום של סקרנות ולא של פחד, ותשאלי את עצמך, מה בא לך לעשות, מה יש למקום הזה להציע לך. עוד תופתעי ממה שתגלי על עצמך

אוקי, נתמקד בטוב (לא ככה?!) נקודות אור מקצועיות

כשהעברתי סדנא בנושא חמלה ואמפתיה, במרכז בו שנה לפני כן סיימתי את לימודי התעודה שלי. כשהרצאה שלי אונליין נמכרה כולה, כשתלמידה שלי (שהייתה חותכת את עצמה), הפסיקה בזכות לימודי הפסיכולוגיה  וכשטל בן-שחר הגיע במיוחד לשמוע אותי מעבירה סדנאת אימון להורים למתבגרים.

מי הקהילה שלך, האם יש לה חשיבות עבורך?

לא הייתי יכולה לעשות כלום אלמלא הקהילות שלי. אני תמיד אומרת שאחת החוזקות שלי היא ביחסים בינאישיים. בני אדם מעניינים אותי, הסיפורים שלהם, חוויות וקשיים שהם עברו, מה הם מביאים איתם לעולם, החלומות שלהם לעתיד, כולם עולם ומלואו. לחברות שאני סוחבת מהילדות, הצטרפו במשך הזמן עוד רבים וטובים ולשמחתי, אני פעילה בדי הרבה מעגלים חברתיים. והכי אני אוהבת, שאני מפגישה בין חברים שונים וכולם מכירים את כולם. לביחדנס יש כל-כך הרבה כוח. 

יאללה – קצת צהוב: סיפור ניו יורקי מדליק 

מן הסתם זה כל סיפורי הסלברטיז שיוצא לך לפגוש במקרה בעיר הכי מרתקת בעולם. אז אולי הפעם שאורי (שהיה בן 3), רב עם רובין וויליאמס על הכפתור במעלית. או כשראיתי את ג'וליה רוברטס יוצאת מהתאטרון, או

כשקובה גודינג ג'וניור התחיל איתי במועדון (והיה ממש לא נחמד).

חברות ניו יורקיות ונשים שמהוות השראה

חברה אמריקאית טובה ייצוגית אחת, קצת חברויות שטחיות של אימהות מבית הספר או חברות ללימודים והרוב ישראליות (קומץ מהן אחיות). חווית ההגירה, סיפורי הילדות,  בדיחות משותפות, סלנג  – כנראה שהמשפט לדעת מנין באת ולאן אתה הולך – נכון. שתי הנשים שהשפיעו עלי, מגיעות מתחום החינוך. הראשונה, רקל גרוסמן, מנהלת הגן של הבת שלי. לב זהב של אסרטיביות. בזכותה ההתאקלמות הייתה קצת יותר קלה. בהמשך, סגרנו מעגל כשלימדתי את הבת שלה. השניה סו-אלן ניומן, מנהלת ביתה"ס שלי, כשקיבלה אותי לעבודה, למרות חוסר הניסיון והאנגלית במבטא ישראלי.  מטר וחצי של חזון, עקשנות, חמלה, אהבה, מסירות ודאגה. תמיד אני אומרת, כשאגדל אני רוצה להיות כמו מיסיז ניומן.

איזה כלים מקצועיים עוזרים לך במהלך העבודה?

אני משתדלת להישאר כל הזמן מעודכנת במה שקורה בתחום התמחותי. אני חברה בארגון המאמנים הבינלאומי (ICF) וכן בקבוצת למידה, שממשיכה זו השנה השנייה, מאז סיימנו את לימודינו, להיפגש ולחלוק תכנים ומחקרים חדשניים. בנוסף, אני עוקבת אחר הפעילות של The greater good science center, באוניברסיטת ברקלי. מקור מידע מהימן ורב שימושי, לכל מה שרלוונטי בהתפתחות מדעי האושר.

טיול מהמם מחוץ לעיר

קודם כל, ממליצה לכל מי שגר בעיר, לבוא לביקור בהובוקן. זאת עיר מקסימה, עם הרבה היסטוריה ומקומות חמודים והיפסטרים להסתובב ולאכול (בסוף עידן הקורונה כמובן). בנוסף,כשעה נסיעה, יש גן פסלים מרהיב ביופיו  Storm King art center, בניו-יורק. מרחבים של דשא, ויצירות ענק, אפשר להסתובב בטבע במשך יום שלם.

3 מקומות ניו יורקים

1. שני בתי הקפה החביבים עלי בעיר הם Gotan  ו Macchiato . יש להם כמה לוקיישנים וגילוי נאות, שניהם שייכים לחברים טובים.
2. הרופטופ של איטלי- . Serra אחלה וויב, נשנושים טעימים, אפרול שפריץ או קוקטיילים כיפיים וסאן רוף, שנפתח בקיץ. בימי שישי, זה הכי קרוב לישראל שאפשר
3. ומשהו לנפש, המוזיאון-ספריה The Morgan, על 225 ומדיסון. לא מכביד, ומדי פעם יש שם תערוכות נחמדות, למשל סקיצות של הספר המקורי של הנסיך הקטן, או הספר האדום של יונג. וחוצמזה, ספרים רבותי, ספרים…

ת׳כלס – טיפים למי שבצעדיה הראשונים המקצועים בניו יורק

–קודם כל לנשום. את לא מפספסת כלום. את לא בביקור, אלא באת לחיות כאן, אז יש לך זמן, לבדוק, להכיר, לבחור מה מעניין אותך.

–צאי מאזור הנוחות שלך. ישנו תרגיל בפסיכולוגיה חיובית, שאפילו מעודד אנשים לעשות ההפך ממה שהם מורגלים אליו, פעם או פעמיים. זה מעיר את המוח ומחווט אותו מחדש. ולאף אחד לא אכפת, זאת ניו-יורק.

-תסמכי על האינטואיציה שלך, ותצרי סביבך שבט נשי (בגילאים שונים), מנטוריות, אחיות, שאת יכולה לסמוך עליהן ושיתמכו בך. הקהילה שלך, היא זאת שתדאג לך ותשמור עליך. את לא לבד.

מה השאיפות המקצועיות לעתיד?

לפי תיאוריית השלבים של אריקסון, בגילי אני מצויה בקונפליקט בין התחדשות לדריכה במקום. מצד אחד, אני שוקלת לימודיPhD  ומצד שני, אני מרגישה שאני רק רוצה לחלוק ולתת את כל מה שלמדתי עד היום לכל מי שמעוניין לשמוע.

זכיתי, שיש הלימה בין חיי המקצועיים לבין My calling. אז כל מי שרוצה להיות חלק מצבא האהבה, וליזום שינוי חברתי חיובי בעולם, מוזמנת.

ודרך אגב, יוניקורנים הם אמיתיים, אם רק נבחר להאמין.

אני מאמינה! אני מאמינה לשירי. אני כל הזמן איתה אונליין כי האנרגיות והחיוך שלה, מעבר לחיוך שמעלים על פני, עושים לי חשק להמשיך בדרכי – לכתוב, לגלות, לשווק, לחשוף, להציב יעדים, לתכנן וגם…..לסגור עם לקוחות.

את שירי תוכלו למצוא פה בפייסבוק ובהרצאה נהדרת שלה.

אם גם אתן רוצות להתראיין ושכתוב עליכן פה ממש באתר, כמובן שאשמח – annie@dudkiewicz.com

הנה עוד כמה נשים נהדרות ומעוררות עשייה והשראה:

טלי גלאי, מאמנת לפיתוח מנהיגות ומלכת באטרי פארק

הדס קפלן, יוצרת, סופרת, מעצבת